Troumot
Daf 52b
משנה: דָּג טָמֵא שֶׁכְּבָשׁוֹ עִם דָּג טָהוֹר וְכָל גָּרָב שֶׁהוּא מַחֲזִיק סְאָתַיִם אִם יֵשׁ בּוֹ מִשְׁקַל עֲשָׂרָה זוּזֵי בִּיהוּדָה שֶׁהֵן חָמֵשׁ סְלָעִים בַּגָּלִיל דָּג טָמֵא צִירוֹ אָסוּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רְבִיעיִת בְּסָאתַיִם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֶחָד מִשִּׁשָּׁה עֶשְׂרֵה שֶׁבּוֹ. חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁנִּכְבְשׁוּ עִם חֲגָבִים טְהוֹרִים לֹא פָֽסְלוּ אֶת צִירָן. הֵעִיד רִבִּי צָדוֹק עַל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁהוּא טָהוֹר.
Traduction
Lorsqu’on a mariné un poisson impur avec un autre pur, l’ensemble de la sauce est interdit, dès que dans la tonne de poisson pur d’une contenance de deux saas, il y a un poids de dix zouz judéens de poisson impur, ou de 5 sicles galiléens (323)Soit une proportion pour la partie impure de 1/960 Cf. Babli, Hulin 99b.. Selon R. Juda, la mesure sera1/4 de loug pour 2 saas; selon R. Yossé, ce sera 1/16 de loug. Lorsque des sauterelles impures ont été confites avec d’autres pures, la sauce n’est pas impropre à la consommation (parce qu’elles n’ont pas de sang, mais seulement de l’humeur). R. Zadok a attesté que la sauce des sauterelles impures est pure (et ne communique pas d’impureté).
Pnei Moshe non traduit
מתני' דג טמא שכבשו עם דג טהור. במים ומלח או בחומץ:
כל גרב. הוא שם הכלי שכובשין בו הדגים שיתקיימו שהוא מחזיק סאתים והן מ''ח לוגין שהסאה ששה קבין והקב ד' לוגין:
אם יש בו. בציר דג טמא יש בו משקל עשרה זוז ביהודה שהן משקל חמש סלעים בגליל אם כל כך יש מהדג טמא וכל השאר הוא דג טהור כל צירו אסור ומפרש בגמ' שהוא אחד מתתק''ס הא כיצד סאה הוא כ''ד לוגין וכל לוג יש בו משקל שני ליטרין וכל ליטרא יש בו מאה זוזים נמצא סאה עושה מ''ח מאות וסאתים עושין צ''ו מאות זוזים הצ' מאות הם י' פעמים ט' מאות והששה מאות הם י''פ ס' הרי יש כאן עשרה פעמים תתק''ס זוזים ועשרה זוזים הן אחד מתתק''ס ואם ציר דג טמא פחות מכאן מותר:
ר' יהודה אומר. אם יש מהציר דג טמא רביעית הלוג בסאתים הכל אסור והוא קרוב למאתים לפי שהסאתים הן קצ''ב רביעיות הלוג:
ר' יוסי אומר אחד מששה עשר בו. אם יהיה מציר דג טמא אסור ובגמרא פליגי היכי איפסקא הילכתא ולחד מ''ד חד לאלף:
חגבים וכו' לא פסלו את צירן. דלא החמירו בציר חגבים טמאים מפני שאין להם דם ואינו אלא לחלוחית בעלמא:
העיד ר' צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור. לא צריכא למימר דאינו אוסר התערובות אלא אפי' הוא בעצמו טהור ומותר דס''ל שאין בו לחלוחית כללמהן והלכה כעדותו של ר' צדוק:
הלכה: 52b אָמַר רִבִּי יוֹנָה זֹאת אוֹמֶרֶת פְּצוּעִין בּוֹלְעִין וּפוֹלְטִין וְחוֹזְרִין וּבוֹלְעִין. שְׁלֵימִים בּוֹלְעִין וּפוֹלְטִין וְעוֹד אֵינָן בּוֹלְעִין. הָדָא אָֽמְרָה לֹא לִשְׁבָח וְלֹא לִפְגָם אָסוּר. מַתְנִיתִין דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם אָסוּר. וְהָא רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מוּתָּר. כְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּרוּב שֶׁל שִׁקְיָא שֶׁשְּׁלָקוֹ עִם כְּרוּב שֶׁל בַּעַל אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹלֵעַ.
Traduction
R. Yona dit: la distinction établie par la Mishna entre les olives écrasées et celles qui sont entières indique que les écrasées absorbent et rendent, puis absorbent encore, tandis que les entières absorbent et rendent, puis n’absorbent plus rien. Elle prouve ensuite que ce contact est interdit, bien que, s’agissant d’une seule espèce, le mélange n’a été ni avantageux, ni préjudiciable; et, de plus, la Mishna serait conforme à R. Simon, lequel par conséquent admettrait (à l’égal de son interlocuteur R. Meir) que, même en cas de communication d’un goût préjudiciable, le produit sacré est interdit. Mais comment admettre cette hypothèse? R. Simon ne dit-il pas formellement qu’en cas de goût préjudiciable il est permis d’en user? On peut expliquer que c’est conforme à cet autre avis de R. Simon ci-après (§ 11): ''Lorsqu’un chou de terrain sec se trouve mêlé à un produit semblable d’oblation de terrain humide, il est interdit, parce qu’il absorbe le jus de l’autre''. (De même qu’en ce cas R. Simon l’interdit, il le défend aussi ici).
Pnei Moshe non traduit
גמ' זאת אומרת פצועין בולעין ופולטין וחוזרין ובולטין. כלומר דר' יונה מתרץ להא דתנינן כשהזיתי חולין פצועין הן אסור מפני שבולעין מן התרומה והלא כשם שהן בולעין מחמת שנפתחות הן כך פולטין את בליעתן ואמאי לא תלינן לקולא וכ''ת משום חומרא דתרומה א''כ אמאי בשלימי חולין עם פצועי תרומה מותר הא מ''מ אי אפשר שלא יבלעו מקצת מן הפצועי תרומה להכי קאמר דזאת אומרת דאע''פ שג''כ פולטין הן מ''מ חוזרין ובולעין כל זמן שהן נכבשים עם של תרומה ולפיכך אסור:
שלימין בולעין ופולטין ועוד אינן בולעין. אבל כשהחולין שלימין הן אע''פ שא''א שלא יבלעו מפצועי תרומה במקצת מ''מ כשם שהן בולעין כך הן פולטין ושוב אינן חוזרין ובולעין מחמת שהן שלימין וכלומר דלעולם בשלימין אמרינן כבליעתן כך פליטתן ולפיכך מותר:
הדא אמרה לא לשבח ולא לפגם אסור. דרך בעיא היא אי נימא דש''מ ממתני' דלמ''ד נ''ט לשבח אסור ונטל''פ מותר וכשאינו לא לשבח ולא לפגם אלא דהוא עומד בטעמו שהיה בתחלה יש סברא לכאן ולכאן דיש לומר דוקא כשהאיסור משביח את ההיתר הוא דאמר אסור ורישא דוקא ויש לומר איפכא דסיפא דוקא דכשהוא נטל''פ בהיתר הוא דמותר אבל אם אינו פוגמו ולא משביחו אסור והשתא מיבעיא ליה אי דנידוק מהמתני' דהסיפא דוקא וכשההיתר עומד בטעמו שבתחלה אסור הוא שהרי אלו הזיתים עם הזיתים אינם משביחים ולא פוגמים אותן בטעמן ועומדין בטעמן שבתחילה וקתני דאסור:
מתני' דר''ש. כלומר דדחי לה הש''ס דלא מצית למידק ממתני' מידי דלעולם אימא לך דלהאי מ''ד רישא דוקא דכל שהוא נ''ט לשבח הוא דאסור ומתני' לא קשיא דאתיא כר''ש דס''ל אפי' נטל''פ אסור ומכ''ש כשעומד ההיתר בטעם שבתחלה דמיהת נבלע בו גם מטעם האיסור ואכתי לאידך מ''ד לא פשטינן בעיין:
והא ר''ש אמר. לעיל בהלכה ב' נטל''פ מותר והיכי קאמרת דר''ש ס''ל אסור ומשני כהדא ר''ש וכו'. כלומר על כרחך תרי תנאי ואליבא דר''ש דהא אשכחן דס''ל אסור דתני לקמן במתני' גבי כל הנשלקין עם התרדין אסורין ר''ש אומר כרוב של שקיא זהו הגדל בארץ יבשה שצריך להשקותו תמיד ששלקו עם כרוב של בעל שמסתפקת ממי גשמים והיא ארץ לחה אסור אם של בעל תרומה היא מפני שהכרוב של שקיא בולע מזה שהוא לח והרי הני תנאי דהאי מתני' ס''ל דנטל''פ אסור דהא כל הנשלק יותר מדאי ודאי נטל''פ הוא ואליבא דהאי תנא דר''ש אמרינן מתני' דר''ש והא קמ''ל דתנאי פליגי אליבא דר''ש והלכך לא קאמר ר' יוסי היא דנמי אוסר בנשלקין:
Troumot
Daf 53a
הלכה: תַּנֵּי רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי דְּבַר דְּלָיָה דָּג טָהוֹר טָפֵל שֶׁכְּבָשׁוֹ עִם דָּג טָמֵא מְלִיחַ אָסוּר. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִייָה מַדִיחוֹ וּמוּתָּר. אָמַר רִבִּי מָנָא מָאן דְּאָמַר מוּתָּר שֶׁכְּבָשָׁן שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת. מָאן דְּאָמַר אָסוּר שֶׁכְּבָשָׁן זֶה אַחַר זֶה. 53a תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן דְּתַנִּינָן אוֹ בְמֵי תְרוּמָה אָסוּר לֹא בִּשֶׁכְּבָשָׁן זֶה אַחַר זֶה.
Traduction
On a enseigné que R. Juda b. Pazi, fils de Dalia dit (324)Tossefta sur ce traitŽ, 9: lorsqu’un poisson pur non salé se trouve confit avec un poisson impur salé, il devient interdit (celui qui n’est pas salé absorbe le goût de celui qui l’est, au moment du mélange). Mais R. Hiya ne dit-il pas qu’il suffit en ce cas d’essuyer le poisson pur et qu’ensuite on peut le manger? Il n’y a pas de contradiction, répondit R. Mena: R. Hiya disant que c’est permis parle du cas où on les a confits tous deux ensemble (en ce cas, l’absorption du goût de poisson impur a pu être rejetée pendant l’intervalle de temps et n’est pas effective); R. Juda au contraire, l’interdit, parce qu’il parle du cas où on les a confits l’un après l’autre (où il ne restait que le temps nécessaire à l’absorption). Ce qui prouve qu’il en est ainsi, c’est qu’il est dit: ''dans un liquide d’oblation, le mélange est interdit''. On appelle donc ainsi le jus où ont trempé des olives d’oblation, ce qui revient à dire qu’on les a confites successivement, le jus étant déjà sacré.
Pnei Moshe non traduit
גמ' דג טהור טפל. שאינו מליח שכבשו עם דג טמא מליח אסור לפי שהתפל בולע מן המליח:
מאן דאמר מותר בשכבשן שתיהן כאחת. כלומר שלא הים הטמא מליח בפני עצמו בתחלה אלא עכשיו הוא שכבשן ומלחן יחד דבהא ס''ל דסגי בהדחה דמכיון ששתיהן עוסקין בפליטה אינן בולעין זה מזה והא דתני ר' יודה בר פזי אסור מיירי בשכבשן זה אחר זה דבתחלה הוכבש הדג טמא ונמלח וכשהניח שם הדג טהור תפל בולע הוא מן המליח:
תדע לך. שהוא כן דבכבש הטמא בתחילה אוסרין אפי' מי הכבוש שלו להטהור שנכבש אח''כ בהן דהא תנינן במתני' דלעיל או שכבשן במי תרומה אסור ומ''ט לאו משום דבשכבשן זה אחר זה אסור הוא דהרי מי תרומה לא נאסרו אלא בשביל שכבש בהן התרומה ואוסרין את זיתי החולין שנכבשו בהן אח''כ:
וְכָל גָּרָב שֶׁמַּחֲזִיק סְאָתַיִם. כַּמָּה סְאָתָה עָֽבְדָא עֲשָׂרָה וְאַרְבָּעָה לוֹגִין. וְכַמַּה לוֹגָא עֲבִיד תַּרְתֵּין לִיטְרִין. וְכַמָּה לִיטְרָא עָֽבְדָא מֵאָה זִינִין נִמְצָה כָּל זִין וְזִין אַחַת מִתֵּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים. הוֹרֵי רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְּעַכְבָּרָא חַד לְאֶלֶף.
Traduction
Dès que dans la tonne d’une contenance de deux saas, etc.'', est-il dit. Chaque saa équivaut à 24 lougs, lesquels représentent autant de fois 2 litres; chaque litre représente cent sin (zouz); ce qui fait que 10 de ces derniers équivalent à la 960e partie de la mesure complète (2x24x2=96x10=960). Aussi R. Yossé bar Abin a-t-il enseigné à Akhbara (325)Ce mot, qui d'ordinaire signifieÊ: ÒÊsourisÊÓ, est ici un nom de lieu, selon Neubauer, GŽographie, p. 226 que pour annuler le mélange, il faut, en chiffres ronds, un sur mille (qu’il y ait excédant d’un 40e).
Pnei Moshe non traduit
כל גרב שמחזיק סאתים. ומפרש כמה הוא סאתה עבדא וכו' וכמה ליטרא מאה זוזין כצ''ל שהמנה מאה זוז נמצא כל זין והוא משקל עשרה זוז והוא אחד מתתק''ס מהסאתים כדפרישית במתני':
הורי ר' יוסי בר' בון בעכברא. שנפל למקום שטעמו משביח והורי שצירו אוסר עד חד לאלף:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה רוֹבַע צִיר בִּסְאָתַיִם צִיר. וַהֲלֹא אֵין צִיר דָּג טָמֵא מַצִּיל. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ חָֽשְׁבִית יָתָהּ קָרוֹב לְמָאתַיִם. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר חִייָה רוֹבַע צִיר בִּסְאָתַיִם דָּגִים וְצִיר. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יֹאשַׁיָּה וְהוֹרֵי כֵן.
Traduction
R. Abahou dit au nom de R. Yossé b. Hanina: un quart de mesure (loug) de sauce interdite reste défendue dans 200 parts équivalentes pures (326)Cf. casuistique de Raschba, n¡ 393. Mais pourtant la sauce du poisson impur ne saurait être considérée comme claire? (Puisqu’elle est épaisse, pourquoi R. Yossé exige-t-il une contre-proportion liquide)? On veut dire, répondit R. Abahou, que l’on compte sa présence comme réelle et effective jusqu’à près de 200 parts équivalentes (mais à partir de ce nombre, l’annulation a lieu). R. Ila dit au contraire, au nom de R. Simon b. Hiya: cette sauce impure est annulée si elle est mêlée à 200 parts égales, fut-ce de poisson ou de sauce pure (mais cette dernière n’est pas exigible). On fit part de ce fait à R. Oshia pour le consulter, c’est le même avis qu’il enseigna (l’annulation par le poisson).
Pnei Moshe non traduit
ר' אבהו בשם ר' יוסי ב''ח. לפרש דברי ר' יהודה במתני' דה''ק רביעית ציר של דג טמא אוסר עד בסאתים של הטהור:
והלא אין ציר דג טמא מציר. כלומר משום דהלא אין דג טמא עושה ציר גמור ואין צירו נחשב כמו ציר דעלמא הלכך היקל בו ר' יהודה דלא בעי אחד מתתק''ס כהת''ק:
חשבית יתה. להרביעית בסאתים והוא קרוב לאחד ממאתים כדפרישית במתני' לפי שבסאתים יש קצ''ב רביעיות הלוג:
ר' אילא. מפרש להא דר' יהודה דלאו רובע ציר בסאתים ציר אלא רובע ציר בסאתים של הדגים טהורים עם הציר וזהו לקולא שהדגים מצטרפין ואם יש סאתים נגד רביעית הציר טמא בטל הוא:
והורי כן. כר' יהודה וכדמפרש ר' אילא לקולא:
וְתַנֵּי כֵן בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁשּׁוֹלֶה רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמַנִּיחַ לְפָנָיו שֶׁמּוּתָּר לַעֲשׂוֹת כְּסֶדֶר הַזֶּה. אֲבָל אִם הָיָה שׁוֹלֶה רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמַנִּיחַ לַאֲחָרָיו אֲפִילוּ יוֹתֵר מִכְּסֶדֶר הַזֶּה מוּתָּר.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
ותני כן. דתלינן להקל בגוונא דמתני' דתניא בד''א וכו':
שמותר לעשות בסדר הזה. כלומר אם שולה מן הגרב ראשון ראשון ומניח הכל לפניו אז כסדר הזה הוא דמותר לעשות כמו ששנוי במתני' אבל אם לא היה שולה הכל ומניח לפניו אלא שולה ראשון ראשון לאכול ומניח השאר לאחריו כלומר לאחר זמן אפילו יותר מכסדר הזה השנוי במתני' מותר לפי שהוא דבר מרובה ואין אוסרין מספק את המרובה:
עַל יְדֵי עִילָּה גְּבוּנְתָא אִיקַלְקֵלַת. שָׁאַל רִבִּי חַגַּיי לְרִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר לֵיהּ דָּבָר שֶׁל רַבִּים אֵינוֹ נֶאֱסָר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי אָמַר רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל וְאִילֵּין אִיגַּרְתָּא לֹא גַייֻס לוּקֹס כְּתִיב בָּהֶן וְאַתְּ אָמַר עַל יְדֵי עִילָּה.
Traduction
Il y a un prétexte à cela (327)Cf. Mme sŽrie, Avoda Zara 3, 10 ( 42a).: c’est de les considérer comme une marchandise partiellement perdue, qui diminue leur valeur. Aussi le tout est permis. R Hagaï consulta à ce sujet R. Aba b. Zabda, qui lui dit: ce qui appartient au public ne devient pas interdit (fût-ce déjà consacré pour le trésor, ou si même on s’en est servi pour les idoles; aussi, a-t-on tiré parti de ce prétexte pour permettre l’usage dudit mélange). R. Jacob b. Zabdi au nom de R. Isaac fit la remarque suivante: lorsqu’une lettre de divorce est adressée de loin, des rives de la mer, à une femme en Palestine, bien qu’elle porte les noms étrangers de Gaïos, ou de Lucus (qui ne paraissent pas israélites), la lettre est valable, dans l’hypothèse que par exception, ces noms ont été adoptés par des Juifs; on admet donc la moindre possibilité, et il en sera de même ici pour la question de mélange.
Pnei Moshe non traduit
על ידי עילה. כלומר אפי' ני''י עילה כל דהוא שנוכל לתלות ההיתר תולין בה שלא לאסור את המרובה כהאי עובדא דלקמיה:
גבונתא איקלקלת. ובפ''ב דע''ז בהלכה ט' מייתי להא וגריס זבונתא גבונתא מלשון גובאי חבית שמכונסין בה ממיני חגבים הרבה ולגי' זבונתא ג''כ מיני חגבים או דגים שמכונסין בחבית ומוכרין ממנה על יד על יד והיא זבונתא והיינו הך:
איקלקלת. נתקלקלה ולא היו יכולין לבדוק ולהבחין אם יש ממיני חגבים טמאים או ממיני דגים טמאים ושאל ר' חגי לר' בא וא''ל אין דבר של רבים נאסר כלומר דבר המרובה אינו נאסר מספק שאין מחמירין בהפסד מרובה:
ר' יצחק שאל. הקשה על זה דלדידך דאמרת דעל ידי עילה כל דהו תולין אנו להתיר בדבר הספק א''כ נתלה נמי להקל בהא דלקמיה:
ואלין איגרתא לא גוים לוקין כתיב בהן. כך הוא בע''ז ובפ''ק דגיטין דאמרינן שם בהאי תלמודא בהלכה א' בעון קומי ר' יוחנן צריך שיהא מכיר שמותן של עדים בשעת חתימתן אמר לון גוים לוקין חתומין עליו ואתון אמרין הכין כלומר דבעו מניה אם אנו רואין לפנינו גט שהעדים החתומין עליו שמותן כשמות הנכרים אי חיישינן דילמא נכרים נינהו וצריך שיכירו ולהעיד בפנינו דישראל הן שחתמו או דלא חיישינן לכך והשיב להם ר' יוחנן גוים לוקין כתיב בהן כלומר שמות נכרים הפסולין אנו רואין חתומים כאן ואתם אומרים הכין בתמיה שעדיין אתם מסופקים בזה ורוצין להכשיר אע''פ שאין כאן מכירין ומאי קמיבעיא לכו והשתא מקשה ר' יצחק מ''ש האי דינא מדינא דהכא דאת אמר ע''י עילה בעלמא סומכין להתיר ספק תערובות מיני טמאים ואמאי לא נימא התם נמי כן דספק הוא אם שמות העדים כשמות הנכרים או נכרים ממש חתמו עליו ונתיר ע''י עילה בעלמא דמסתמא לא היו אותן הב''ד מניחין לנכרים לחתום ואמאי צריך שיעיד בפנינו שהיה מכיר אותן העדים בשעת חתימתן ולא משני מידי:
הֵעִיד רִבִּי צָדוֹק עַל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁהוּא טָהוֹר. מַהוּ טָהוֹר טָהוֹר מִלְּהַכְשִׁיר. הָא לְטַמֵּא אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא מְטַמֵּא.
Traduction
Quant à la pureté de la sauce des sauterelles, avis professé par R. Sadok, cela veut dire qu’elle n’est pas considérée comme liquide pouvant propager l’impureté comme l’eau; mais ce qu’elle touche directement devient impur, quoi que ce soit.
Pnei Moshe non traduit
מהו טהור. לענין מאי וקאמר לענין להכשיר את האוכלין שאין בהם לחלוחית כלל אבל לענין טומאה אפי' כל שהוא ממנו מטמא בנגיעה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source